מי-טל נ' אינטרכל בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן ביום 1.8.11.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

המשיב הגיש תביעה במסגרתה ביקש כי בית הדין יורה למבקשת להמציא לו טופס 106 לשנת 2010 עבור חודשי עבודתו בשנה האמורה – אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. ביום 20.6.11 הורה בית הדין למבקשת להשיב לכתב התביעה עד ליום 20.7.11. ההחלטה הומצאה למבקשת עוד ביום 29.6.11.

משלא הוגשה כל תגובה מטעם המבקשת, ניתן ביום 1.8.11 פסק דין לפיו על המבקשת להמציא לתובע טופס 106 לשנת 2010 עבור חודשי עבודתו בשנה האמורה. כמו כן נקבע בפסק הדין כי המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 750 ₪.

ביום 21.8.11 הוגשה הבקשה שבפני לביטול פסק הדין. ואלו נימוקי המבקשת:

המשיב הועסק אצל המבקשת ונותר חב לה 360 ₪ עבור ציוד שרכש ממנה. לפיכך, עוכבה מסירת טופס 106 עד להסדרת החוב. מייד עם קבלת התביעה יצרה המבקשת קשר עם המשיב והודיעה לו כי כפוף להסדרת חובו, יועבר אליו טופס 106 כמבוקשו. לטענת המבקשת, הדבר הוסכם בין הצדדים והמבקשת סברה כי המשיב יפנה לבית הדין ויבקש את מחיקת תביעתו.

לפי הנטען, בהתאם למוסכם בין הצדדים נמסר טופס 106 לשכנו של המשיב. על השכן הוטל למסור את הטופס בכפוף לתשלום חובו של המשיב בסך 360 ₪.

לא הוגשה לבית הדין תגובה על פי ההחלטה מיום 20.6.11 מתוך "אמונה תמת לב" שהמשיב ימחק את תביעתו, אך הלה לא פעל כאמור ואף לא ניגש כלל לשכנו לאסוף את טופס 106, בניגוד למוסכם בין הצדדים.

המבקשת מסרה כי טופס 106 מצוי אצל השכן והמשיב יכול לגשת לאסוף אותו בלא תנאי, וככל שלא ישלם את חובו תפנה המבקשת להוצאה לפועל.

המשיב התנגד לבקשה בטענה כי בקשת הביטול היא הלכה למעשה הודאה בכך שהמבקשת לא מסרה לו טופס 106 בניגוד לדין, וכן הודאה כי התנתה שלא כדין את מסירת הטופס בתשלום חובו. המשיב לא הכחיש קיומו של חוב בסך 360 ₪ אולם ציין כי התחייב לשלם את חובו לאחר שיוסדר תשלום בונוס אשר לא שולם לו על ידי המבקשת. נעיר כי המבקשת הכחישה חבותה לבונוס כאמור. עוד נעיר כי תביעתו של המשיב לא כללה סעד מבוקש של תשלום בונוס.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לא מצאתי להורות על ביטול פסק הדין. סיכויי התביעה הינם שיקול רב משמעות בהחלטה אם לבטל פסק דין אם לאו, ומשעולה כי אין המבקשת מכחישה אי-מתן טופס 106 למשיב, אין בפני למעשה נימוק כי לתביעה סיכוי של ממש להתקבל. לא זאת אף זאת, עולה כי לאחר הגשת התביעה המבקשת אף פעלה להסדרת העברת הטופס, וזאת בהתאם לאמור בפסק הדין. נעיר כי המבקשת אף מאשרת בבקשתה את התניית העברת הטופס בתשלום חוב, אשר על פניו עילתו אינה ביחסי עובד-מעביד.

ניסיונה הנטען של המבקשת לבוא לכדי לפשרה עם התובע, אינו מפצה על מחדלה מלהגיב לתביעה במועד, על פי החלטת בית הדין, ואינו עולה כדי שיקול מחמת הצדק שיש בו כדי לשכנע את בית הדין לבטל את פסק הדין.

הבקשה נדחית, איפוא.

9. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ב, 04 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: